אני רוצה לשים רגע זרקור על מה עבד הוינייטה הזו עם ד׳. תחילה ד׳ מאיים שאם עמית יפשל, אז הוא לא יעבוד עמו יותר. עמית שחש בחוויות התנאי המלחיצה, אומר לילד שהוא מפחד, כי אם יפשל, לא יוכל לעבוד עמו. ניתן להבין את ההתערבות כהזדהות השלכתית, שבה עמית קיבל את החלק המאויים, ונתן לו מילים (אני מפחד שאם… אז….). ייצוגים של אם-אז הם ייצוגים פרוצדורליים, לרוב אוטומטיים שמנהלים את ההתנהגות שלנו. אלו ייצוגים סמויים מהמודעות שלנו, בדיוק כמו ייצוגי הרכיבה על אופניים. היכולת להאיר ייצוגים מהסוג הזה, גם מרחיבה מודעות, אך במקרה הזה, גם עוררה אצל הילד אמפתיה לעמית. אמפתיה גם לחלק הזה בעצמו.
דרך אחת שאפשר להתבונן בסיטואציה היא של אנאקטמנט דרך מדיום היצירה של אישיו ביחסים- אמון במבוגר קרוב. משבר האמון סביב שבירת הידית, מחייה חוויות חוזרות של אכזבה ביחסים קרובים. לפי אסכולת החוקרים שחוקרים מה יוצר טרנספורמציה בטיפול (קבוצת המטפלים מבוסטון : BOSTON CHANGE PROCESS STUDY GROUP מה שנמצא כעובד הוא האינטראקציה שבה היבט אימפליסיטי קם לחיים בקשר, ושם הוא גם מעובד, באופן חדש. ואז נשאלת השאלה- לאיזה תסריטים ד׳ רגיל בחייו? ומה יכול להיות תיקון? אשמח לשמוע מחשבות על זה
Last Posts
דרך אחת שאפשר להתבונן בסיטואציה היא של אנאקטמנט דרך מדיום היצירה של אישיו ביחסים- אמון במבוגר קרוב. משבר האמון סביב שבירת הידית, מחייה חוויות חוזרות של אכזבה ביחסים קרובים. לפי אסכולת החוקרים שחוקרים מה יוצר טרנספורמציה בטיפול (קבוצת המטפלים מבוסטון : BOSTON CHANGE PROCESS STUDY GROUP מה שנמצא כעובד הוא האינטראקציה שבה היבט אימפליסיטי קם לחיים בקשר, ושם הוא גם מעובד, באופן חדש. ואז נשאלת השאלה- לאיזה תסריטים ד׳ רגיל בחייו? ומה יכול להיות תיקון? אשמח לשמוע מחשבות על זה
Last Sources
על הסכין
Participants
מיכל בת אור