ט’ הלך למדף שלו ומצא שם בלון ישן שבעבר מילא אותו מיים וצייר עליו. ט’ התעצב שהבלון קטן ושאל איך זה יכול להיות. המטפלת אמרה לו שאולי יצא חלק מהאוויר ולכן הבלון קטן וט’ אמר בתגובה שאם ככה אז צריך להרוג אותו. הוא לקח את הבלון והחל ללחוץ עליו במלחציים באיטיות כשהוא מפגין פחד מפני ההתפוצצות ומידי פעם מסתתר מאחורי הארון חומרים ומבקש ממני להמשיך ללחוץ. בכל אותו הזמן המטפלת מחזיקה קערה מתחת למלחציים. הקערה משמשת למניעת שפיכת המים על הרצפה אך זוהי גם פעולה סימבולית של איסוף והכלה מפני התוכן הפנימי המבקש להתפרץ מהבלון. הבלון סירב להתפוצץ. ככל שלחצנו עליו יותר הוא רק הפך גמיש יותר. לבסוף ט’ לקח מסור, ניסר את הבלון והמים נשפכו מייד. המים היו עכורים וסמיכים… זה היה נראה והרגיש כמו פצע ישן שנפתח ויצא ממנו כל המוגלה. ט’ ביקש לזרוק את הבלון לפח.