נערה בת 12 יוצרת על ידיה בשולחן המרכזי ובעמידה, יצירה שמעוררת את דאגתינו.
היצירה ניראית כמו דם, פצעים וחתכים.
בעבר כבר דובר שאנחנו מנסות להרחיק את היצירה שנעשית ישירות על הגוף למצע סימבולי כמו דף, חימר וכו׳.
נעשה ניסיון להציע לה לצייר על מצע אחר אך היא מתעקשת ולמעשה יוצרת את היצירה גם לעיני כל.
המטפלת ביקשה לשוחח עמה בחדר נפרד, היא נענתה.
המטפלת התעניינה ושאלה מה יצרה? והנערה השיבה: פצעים.
היא הראתה לה היכן יש חתך מסוכן במיוחד.
המטפלת שאלה: למה אנשים עושים דברים כאלו?
והנערה השיבה ״הם לא יודעים איך לבקש עזרה, כמוני״.
המטפלת סיפרה לה שיש זמנים בסטודיו שבהם היא מזהה שהנערה אולי הייתה רוצה לבקש עזרה אבל היא מהססת.
הנערה אישרה, וסיפרה גם על רגעים כאלו גם במשפחתון שלה.
המטפלת הציעה לה להשתמש במרחב הסטודיו כדי לחזק את היכולת הזו כי היא כמו שריר שניתן לחזק.
