עוד דוגמא: ביום שלישי בשעת המתבגרים ד' פגעה מילולית בנער אחר, בצחוק לכאורה. היא אמרה שמותר לה כי היא אומרת את זה גם על עצמה – כלומר היא הפוגעת והנפגעת בו זמנית. זה מעלה הרבה בלבול וצער כלפי כולם.

זו באמת ויניאטה אחת בתחום הזה וניתח לחשוב גם על מה שקורה עם ר' הבת או עם ר' הבן באופן מאוד דומה עם מטפלים שונים ובכלל עם הרבה ילדים זה קורה בסטודיו וזה בעייני הייחוד והיכולת הגדולה שלו.

ענבל וחני, איזו אינטגרציה מרגשת!!! בעיני זו דוגמא לעבודת הכלה משותפת shared containment שבזכותה מתרחשת טרנספורמציה. אולי גם חופשת הקיץ הארוכה היתה בלתי נסבלת לא׳, ואולי הוא מביע את הכעס על מי שהוא כה זקוק ונעלם לו, מבלי שיש לו יכולת שליטה על זה.

פתאום אני קולטת איך כל אחד מצוות הסטודיו מביא איכות ומהות שונה ואיך ילד יכול לעבור כל מיני מטפלים בהתאם למה שהוא זקוק בתהליך שלו ולקבל את המענה המדוייק. כמו למשל להפקיד תחושות אצל רומי שתניח את זה בפשטות לעיכול, לשרוד אצל חני, לנקות רעלים אצל כרמית וכו'.

אני מאמינה שהעבודה הצוותית והשיח בינינו כצוות מאפשר מצד אחד "לפצל" (קישור למאמר) ולהיות כמו שהוא מפוצל ומצד שני יאפשר בהמשך התהליך אינטגרציה אצל הילד בכך שהכל מתקיים בישות האחת, בסטודיו.

אינני יודעת מה הרקע של א', אך נשמע שהוא מבקש להעביר מבפנים החוצה תחושות בלתי נסבלות. אולי גם לעבור ממצב חוסר אונים למצב של שליטה (התיחסות למאמר "כחומר ביד היוצר"?).  ההתנהגות שלו גם מייצרת סבל, נפשי או פיזי, באחרים שבסטודיו. (קרן)